יום שישי, 29 ביולי 2016

S01E02 - The Horde (או - לכל הרפתקאה יש שם)

ובכן... הכיתה ממשיכה את המערכה והמלחמה מתחילה להיות מוזרה יותר ויותר. ובמקביל - אני ממשיך בישום עצות ורעיונות שאספתי מכל מני מקורות. אבל, לפני שאתחיל פרט חשוב - רשומה זו, וכל רשומת הגיגים אותה אני מפרסם לאחר פגישות משחק, עלולה להכיל ספויילרים למערכה אותה אנחנו משחקים. במקרה הזה - "Ghosts of Weird Wars Past" אשר לקוחה מתוך המדריך לשליט המלחמה.

העצה הראשונה שלקחתי ואימצתי בחום היא עצה מתוך המדריך לניהול מערכה (Odyssey) בה מבצירים הכותבים במנחה לתת שם לכל הרפתקאה. כמיטב המסורת של פינאקל אופייה של המערכה אותה אנחנו משחקים, שנקראת בשפתם "מערכה מבוססת נקודות עלילה" (Plot Point Campaign) הופכת אותה למעשה למעיין הרפתקאה (אם אפשר לקרוא לה כך) אחת ארוכה שמתשתרעת על פני מספר רב של פגישות. חלק מהפרקים הללו (פרק הוא למעשה פגישה אחת, או הרפתקאה קצרה) הם פרקים כתובים שמהווים חלק מהסיפור הגדול של עולם המערכה, וחלק נתון לבחירתו של המנחה (ספרי עולמות המערכה של עולמות פראיים מספקים למנחה גם מחולל הרפתקאות שבאמצעות כמה גיגולי קוביה מאפשרים לקבוע מסגרת רנדומלית לפגישה או הרפתקאה, וכל מה שהמנחה צריך לעשות הוא להכניס פנימה דב"שים, מפלצות ויאללה להרפתקאה.

על כל הפנים, אחת העצות שלקחתי מהמדריך היא - לתת לכל הרפתקאה שם. כיוון ומבחינת אופי המערכה כל פגישה היא "הרפתקאה", אז לכל פגישה יש שם מוגדר. לפני הפגישה האחרונה הכנסתי זימון ביומן הקבוצתי שלנו (שמתנהל ביומן גוגל משותף, אני בכלל חסיד גדול של מוצרי גוגל) ובשם כתבתי - "S01E02 - The Horde". האותיות והמספרים הם כמובן - עונה ראשונה, פרק שני, ומיד לאחר מכן את שמו של הפרק שנותן רמז קל לגבי מה הולך לקרוא בפרק, ותוך כדי כך התחלתי להתייחס למערכה כולה כאל סדרת טלוויזיה בה יש פרקים אשר קשורים לסיפור הרקע ופרקים עצמאיים ובעלי קשרי עלילה יותר אישיים ופחות "מערכתיים".

בפגישה הזו החלתי להשתמש באפקטים קוליים מתוך המחשב שהתלווה אלי לפגישה (לרוב אני לא מביא מחשב שכן אני מאמין גדול בספרים, מחברות ועפרונות) והכנתי מבעוד מועד קולות מוקלטים של פיצוצים מרוחקים, פיצוץ קרוב מאד, רעש של ציפורים בורחות, קולות של המון זועם - הכל באדיבות Tabletop Audio (כאן תוכלו לשמוע את הקולות עצמם) וכמו כן מצאתי ב-Youtube הקלטה של קולות קרב מתקופת מלחמת העולם הראשונה. תזמנתי את הקטעים בפגישה וקבעתי לעצמי בראש מתי להשתמש בכל קטע על פי הסיפור על מנת לתת לשחקנים שלי תחושה של בהילות ועל מנת להכניס אותם לאווירת הקרב. 

הפגישה התחילה על גבעה קטנה מול הארדנים. נתתי להם זמן לתאר את השגרה שלהם על הקו, את ההקנטות, את האוכל ואת החיים האישיים של הדמויות. ברקע התחלתי להשמיע קולות נפץ רחוקים ושקטים שהתחילו להתחזק. לכדתי את תשומת ליבם ואת הקשבתם. הם החלו לשחק את הדמויות בבהילות כאילו ממש לידינו עומד ליפול פגז. 

ברגע מפתח מבחינתי - הפעלתי את הקול של קול נפץ חזק - לדמות נפילת פגז קרובה ומיד לאחריה - עצרתי את כל הקולות. העברתי אותם אל זמן אחר או אל איזה חיזיון של אותו המקום, אבל עם שינויים סביבתיים ואחרים שאפרט מיד. 
נוף טיפוסי ביערות הארדנים

עצה נוספת שקיבלתי מהמדריך לניהול מערכה מתקשר לזמני משחק וכיצד ליצג זאת ולתת תחושה לשחקנים כיצד מימד הזמן משפיע על המשחק. כיצד? ובכן, המערכה מתחילה בואכה יערות הארדנים של גבול צרפת-גרמניה לקראת סוף אוגוסט 1914. תיאורי הרקע והסביבה שלי כללו חום של קיץ, שדות של עשב יבש וישן, יתושים וזבובים וזווית שמש של בוקר. עם קול הנפץ החזק - תיארתי להם את אותו המיקום, אותה גבעה עליה הם פרושים, אבל עם זוית שמש ברום השמים של צהריים, בריזה של עונת מערב ושדות ירוקים ומוריקים בירוק. הכל על מנת לאותת להם שהם באמת הגיעו לזמן אחר. דבר שאכן התברר להם כאשר הם חזו בלגיונות רומאיים מנתגשים בעדר של שבטים גרמאניים ממש בסמוך עליהם. עם יד על הלב, לראות אותם מתפתלים בחוסר ידיעה ובלבול שכזה, הייתי ממש יכול לראות את הדמויות עצמן, בהעשור השני של המאה העשרים, עומדים בחוסר הבנה מול גיסות של רומאיים. תענוג... ואז... קול נפץ נוסף וזרקתי אותם בחזרה אל ההווה, ישר אל תוך בהלת הקרב שלוותה בפס קול של קולות קרב מתקופת המלחמת העולם הראשונה. התוספת הזו של קולות רקע לסיפור יכולה לאפשר למנחה להוביל את השחקנים, ולתת להם מידע על הסובב אותם גם מבלי שיצטרך לפרט ולהסביר כל רגע כל דבר. 

זהו להפעם, הפגישה הבאה, הפרק השלישי בעונה הזו נקרא "הצלקת".
שם הגיבורים עומדים בפני... בעצם... למה לספר? תמתינו בסבלנות עד שישודר הפרק...

ועד הפעם הבאה - הישארו פראיים!