יום רביעי, 10 באוגוסט 2016

לשחק בין הפגישות

חודש אוגוסט האיום כבר כאן והסיכוי לחבר את כל הקבוצה לפגישת משחק שואף לאפס.

אבל...

זה לא אומר שמפסיקים לשחק. 

נכון, יש פלטפורמות שמאפשרות לשחק משחק וירטואלי כמו Roll20 אבל אני לא יכול לפתוח שולחן באמצע יום עבודה, וגם האפשרות לעשות זאת עם ילדים שערים עד מאוחר הוא אפסי על סף הבלתי אפשרי. 

אז, מה הפתרון? 
באחת הרשומות הקודמות תיארתי את התוכנה איתה אנחנו מתקשים (הסלאק). פתחנו ערוץ יעודי, כלומר הערוץ היעודי למערכה של המלחמה המוזרה הראשונה הופקע משימושו המקורי שהיה לשוחח על המערכה - והפכנו אותו לערוץ אין-פליי בו כל שחקן מדבר בשם הדמות שלו ואני כמנחה מדבר בשם הדב"שים. כך הצלחנו לקדם בין שתי פגישות רחוקות האחת מהשנייה את הסיפור, הוספנו קצת משחק תפקידים לעניין והפגנו את השיעמום בנקודות שונות במשך היום השגרתי שלנו. 

אבל רגע, אתם בוודאי שואלים איך מגלגלים קוביות. ובכן, כאן נכנס הנושא של תוספים שונים שאפשר להתקין על המערכת. מצאנו בוט גלגולים שבאמצעות פקודה פשוטה מגלגל לנו את הקוביות הדרושות על מנת לבדוק דברים שונים במשחק. 

הערוץ הזה מאפשר לי כמנחה לקדם נושאים שחבל להתעכב עליהם במהלך מפגש רגיל. דוגמה מצויינת הייתה מקרה בור הכיתה שהתה במגננה בין פגישות והדרך שלי לבשר לכולם כי לפגישה הבאה צריך להגיע עם דמויות אחרי "מלא מחדש" (אם להשתמש בעגה הצה"לית, שמלאי התחמושת והמזון שלהם חודש) הייתה פשוט לתת לאחד הדב"שים את התפקיד של חלוקת תחמושת ורימונים לכל אחת מהדמויות תוך משחק תפקידים מהנה (שכלל גם הפגנת שרירים של המ"כ ושבוע של עבודת מחראות לדב"ש).

אני מגלגל בראש כבר כמה זמן לנסות ולהריץ משחק צ'ט יעודי, כמו זה שתיארו הגמדים בפרק 155 – לשחק בצ'אט (אבל אחרת), ואולי אפילו לשחק בוואנור שקניתי לעצמי בתור מתנת יום הולדת לפני כמה חודשים וטרם הספקתי להתעמק בו. אולי בסוף זה יקרה, ולכשזה יקרה - הפלטפורמה מוכנה להתחלת משחק ואנחנו כשחקנים כבר מתורגלים. 

זהו להפעם, 
הישארו פראיים!

יום רביעי, 3 באוגוסט 2016

קשיים בתקשורת עם דב"שים - התוספת הפראית

האזנתי בשקיקה (כרגיל יש לציין) לפרק 163 של על כתפי גמדים - קשיים בתקשורת עם דב"שים, ולא יכלתי שלא לכתוב כמה שורות שהן מעין תוספת, השלמה או אם תרצו הרעיונות שלי לגבי הנושא המרתק הזה, שיכול להפוך כל קשר בין הדמויות לדב"שים, בין הדמויות לבין עצמן או בכלל לעולם המערכה לאתגר בפני עצמו. 

אז רגע לפני, למה בכלל יש קשיים בתקשורת? האם מבחירה? אולי הדב"ש רוצה להסתיר משהו? או שמדובר בכורח המציאות הנובע מהבדלי שפה, ניב, תרבות או מישור קיום, אולי כי ישנה חסימה פיזית שמפריעה לתקשורת כגון חסימת רדיו ושיבושי קשר, או מחסום זמן שלא מהפשר למידע להגיע רציף.

עכשיו, ישנה הגישה הקלה. לציין כי ישנו מחסום תקשורת ולפתור את זה באמצעות דרך פשוטה כמו לחש, דג בבל או מעגל תרגום. משעמם משהו, נכון, אבל יעיל (ואגב, לגבי מעגל התרגום אם השפה כלכך אקזוטית ונדירה - גם המעגל לא יכול לה)

שיטה מעניינת ליצירת הודעה שלא אומרת כלום לאדם האקראי אבל יכולה לתת משמעות היא לקחת את המידע שצד אחד מעוניין להעביר לצד השני ולחלק את השיחה/מסר/מכתב לחלקים קטנים ולפזרם בכל מני מקומות בתקווה והצד השני יצליח לאסוף את כל חתיכות הפאזל ולחברם לרצף אחד שיתן משמעות מחודשת לחלקים הבודדים. בפרק Blink (עונה שלישית, פרק 10) של הסדרה דוקטור הו השיטה הזו מוצגת היטב. הדוקטור, שתקוע בשנת 1969, מתקשר עם ההווה באמצעות קטעי ווידאו שמשודרים בסוף קלטות שפוזרו ברחבי הממלכה. כאשר כל החלקים מחוברים יחדיו זה נשמע בערך כך:


ואם כבר כתבתי על הודעות מקוטעות, כולנו (או לפחות רובנו) שירתנו בצבא וחלקנו גם היה צריך לדבר ברשתות הקשר. זוכרים את השורה האל-מותית "חזור שנית! אתה מקוטע!"? רשת קשר היא דבר מאד רועש, עסוק ולא נקי, עובדה המאפשרת העברת הודעות מקוטעות שהדמויות צריכות לפענח ולהרכיב מחדש. אולי עם שילוב של אתגר דמות? (שיפור המקמ"ש, מציאת אתר שידור טוב יותר וכיו"ב) או אתגר שחקן שאמור לחבר חלקים לא ברורים תוך השלמת משפטים חסרים להודעה שאמורה להעביר מסר כלשהו.

נושא נוסף שחשוב היה לי להעלות הוא הבדלי שפה. ולא לא הבדלים בין אנגלית לצרפתית, או בין אנגלית לקלינגונית. זה מובן מאליו. אני מדבר על הבדלי שפה בראי הזמן. יצא לי להאזין הרבה לפודקאסט בשם The History of English Podcast (פודקאסט מומלץ בלי קשר למשחקי תפקידים) שגרם לי לחשוב על קווי הדמיון והשונות בין השלבים השונים של השפה האנגלית. אם ניקח את זה לנושא של הפרק ושל הרשומה - נסו לדבר עברית במבטא תנ"כי. נסו לדבר אנגלית עם סיומות שונות לזכר ונקבה, לעבר לעתיד ולהווה. נסו לשחק עם שמות העצם ולשנותם אם הם הנושא או הנשוא של המשפט. אני מבטיח לכם חוויה בלשנית ומעניינת בפגישת המשחק שלכם. 

פן נוסף שכמעט ושכחתי. יכול להיות שהדב"ש נמצא במישור קיום אחר בוא לא ניתן לתקשר עם הדמויות במישרין אלא על ידי רמזים, פעולות פיזיות על כלים שסביבם וכן הלאה, כמו הסרט הקיטשי Ghost משנות ה-90.

זהו לתוספת שלי.
הישארו פראיים!

יום שבת, 30 ביולי 2016

S01E02 - The Horde (או - לכל הרפתקאה יש שם) - חלק ב'

אני יכול להאשים רק את העייפות של ליל אמש שפספסתי את אחת הנקודות אותן רציתי להעלות ברשומה הקודמת שלי. כמה חשוב להקשיב לשחקנים ולדמויות. 

אחרי הכל, אני לא משחק עם עצמי. וההרפתקאות והמשימות אותן אני מריץ - קבוצת שחקנים בשר ודם משחקת בהם. כל שחקן ושחקן מגיע עם המטען האישי שלו ועם הציפיות שלו מהמשחק (אני לא ארחיב על הנושא כי הגמדים חפרו על זה מספיק בפרק שלם). לי כמנחה יש חלון אל רצונותיו של כל שחקן ואל האופן בה בנה את הדמות ומדוע בחר בחירות אלו ואחרות בלקיחת יתרונות, חסרונות ומיומנויות אלו או אחרות - היומן הסודי שלי עם הדמויות, כפי שהרחבתי ברשומה שלפני הקודמת

היומן הזה מאפשר לי לראות מעבר לנתונים הטכניים של כל דמות ודמות ולהבין את רצונו של שחקן זה או אחר. מה הוא מחפש במשחק ואיך אוכל מצד אחד לתת לו את מה שהוא מחפש ומן הצד השני גם לאתגר אותו למשחק שאותו אני מעוניין להריץ. צריך שניים לטנגו, ואם רק אחד מאיתנו נהנה - השני משתעמם. ואני לא יודע מה יותר גרוע, שחקן משועמם או מנחה משועמם.

מנחים - תקשיבו לשחקנים שלכם. גם במהלך פגישות המשחק וגם בין לבין. נסו להקשיב למניעים של השחקנים, מה מרגש אותם, מה מעניין אותם, מה יפתיע אותם. 

שחקנים - דברו עם המנחים. הנחו אותם כיצד לאתגר אתכם במשחק. תנו גם להם את ההנאה של להפתיע אתכם. 

זהו, הישארו פראיים! 

יום שישי, 29 ביולי 2016

S01E02 - The Horde (או - לכל הרפתקאה יש שם)

ובכן... הכיתה ממשיכה את המערכה והמלחמה מתחילה להיות מוזרה יותר ויותר. ובמקביל - אני ממשיך בישום עצות ורעיונות שאספתי מכל מני מקורות. אבל, לפני שאתחיל פרט חשוב - רשומה זו, וכל רשומת הגיגים אותה אני מפרסם לאחר פגישות משחק, עלולה להכיל ספויילרים למערכה אותה אנחנו משחקים. במקרה הזה - "Ghosts of Weird Wars Past" אשר לקוחה מתוך המדריך לשליט המלחמה.

העצה הראשונה שלקחתי ואימצתי בחום היא עצה מתוך המדריך לניהול מערכה (Odyssey) בה מבצירים הכותבים במנחה לתת שם לכל הרפתקאה. כמיטב המסורת של פינאקל אופייה של המערכה אותה אנחנו משחקים, שנקראת בשפתם "מערכה מבוססת נקודות עלילה" (Plot Point Campaign) הופכת אותה למעשה למעיין הרפתקאה (אם אפשר לקרוא לה כך) אחת ארוכה שמתשתרעת על פני מספר רב של פגישות. חלק מהפרקים הללו (פרק הוא למעשה פגישה אחת, או הרפתקאה קצרה) הם פרקים כתובים שמהווים חלק מהסיפור הגדול של עולם המערכה, וחלק נתון לבחירתו של המנחה (ספרי עולמות המערכה של עולמות פראיים מספקים למנחה גם מחולל הרפתקאות שבאמצעות כמה גיגולי קוביה מאפשרים לקבוע מסגרת רנדומלית לפגישה או הרפתקאה, וכל מה שהמנחה צריך לעשות הוא להכניס פנימה דב"שים, מפלצות ויאללה להרפתקאה.

על כל הפנים, אחת העצות שלקחתי מהמדריך היא - לתת לכל הרפתקאה שם. כיוון ומבחינת אופי המערכה כל פגישה היא "הרפתקאה", אז לכל פגישה יש שם מוגדר. לפני הפגישה האחרונה הכנסתי זימון ביומן הקבוצתי שלנו (שמתנהל ביומן גוגל משותף, אני בכלל חסיד גדול של מוצרי גוגל) ובשם כתבתי - "S01E02 - The Horde". האותיות והמספרים הם כמובן - עונה ראשונה, פרק שני, ומיד לאחר מכן את שמו של הפרק שנותן רמז קל לגבי מה הולך לקרוא בפרק, ותוך כדי כך התחלתי להתייחס למערכה כולה כאל סדרת טלוויזיה בה יש פרקים אשר קשורים לסיפור הרקע ופרקים עצמאיים ובעלי קשרי עלילה יותר אישיים ופחות "מערכתיים".

בפגישה הזו החלתי להשתמש באפקטים קוליים מתוך המחשב שהתלווה אלי לפגישה (לרוב אני לא מביא מחשב שכן אני מאמין גדול בספרים, מחברות ועפרונות) והכנתי מבעוד מועד קולות מוקלטים של פיצוצים מרוחקים, פיצוץ קרוב מאד, רעש של ציפורים בורחות, קולות של המון זועם - הכל באדיבות Tabletop Audio (כאן תוכלו לשמוע את הקולות עצמם) וכמו כן מצאתי ב-Youtube הקלטה של קולות קרב מתקופת מלחמת העולם הראשונה. תזמנתי את הקטעים בפגישה וקבעתי לעצמי בראש מתי להשתמש בכל קטע על פי הסיפור על מנת לתת לשחקנים שלי תחושה של בהילות ועל מנת להכניס אותם לאווירת הקרב. 

הפגישה התחילה על גבעה קטנה מול הארדנים. נתתי להם זמן לתאר את השגרה שלהם על הקו, את ההקנטות, את האוכל ואת החיים האישיים של הדמויות. ברקע התחלתי להשמיע קולות נפץ רחוקים ושקטים שהתחילו להתחזק. לכדתי את תשומת ליבם ואת הקשבתם. הם החלו לשחק את הדמויות בבהילות כאילו ממש לידינו עומד ליפול פגז. 

ברגע מפתח מבחינתי - הפעלתי את הקול של קול נפץ חזק - לדמות נפילת פגז קרובה ומיד לאחריה - עצרתי את כל הקולות. העברתי אותם אל זמן אחר או אל איזה חיזיון של אותו המקום, אבל עם שינויים סביבתיים ואחרים שאפרט מיד. 
נוף טיפוסי ביערות הארדנים

עצה נוספת שקיבלתי מהמדריך לניהול מערכה מתקשר לזמני משחק וכיצד ליצג זאת ולתת תחושה לשחקנים כיצד מימד הזמן משפיע על המשחק. כיצד? ובכן, המערכה מתחילה בואכה יערות הארדנים של גבול צרפת-גרמניה לקראת סוף אוגוסט 1914. תיאורי הרקע והסביבה שלי כללו חום של קיץ, שדות של עשב יבש וישן, יתושים וזבובים וזווית שמש של בוקר. עם קול הנפץ החזק - תיארתי להם את אותו המיקום, אותה גבעה עליה הם פרושים, אבל עם זוית שמש ברום השמים של צהריים, בריזה של עונת מערב ושדות ירוקים ומוריקים בירוק. הכל על מנת לאותת להם שהם באמת הגיעו לזמן אחר. דבר שאכן התברר להם כאשר הם חזו בלגיונות רומאיים מנתגשים בעדר של שבטים גרמאניים ממש בסמוך עליהם. עם יד על הלב, לראות אותם מתפתלים בחוסר ידיעה ובלבול שכזה, הייתי ממש יכול לראות את הדמויות עצמן, בהעשור השני של המאה העשרים, עומדים בחוסר הבנה מול גיסות של רומאיים. תענוג... ואז... קול נפץ נוסף וזרקתי אותם בחזרה אל ההווה, ישר אל תוך בהלת הקרב שלוותה בפס קול של קולות קרב מתקופת המלחמת העולם הראשונה. התוספת הזו של קולות רקע לסיפור יכולה לאפשר למנחה להוביל את השחקנים, ולתת להם מידע על הסובב אותם גם מבלי שיצטרך לפרט ולהסביר כל רגע כל דבר. 

זהו להפעם, הפגישה הבאה, הפרק השלישי בעונה הזו נקרא "הצלקת".
שם הגיבורים עומדים בפני... בעצם... למה לספר? תמתינו בסבלנות עד שישודר הפרק...

ועד הפעם הבאה - הישארו פראיים!

יום שבת, 23 ביולי 2016

שימוש בחוקי בית, ובשיטות משחק בכלל

בתגובה לסקר שפורסם בקבוצת "שחקני תפקידים בישראל" אודות שימוש בחוקי בית, ענה Shahar Halevy תגובה די מעניינת ששווה לשמר אותה לעתיד. 

קריאה מהנה...

שימוש בחוקי בית, ובשיטות משחק בכלל

[קישור לפוסט המקורי]
מאת - Shahar Halevy

אני חושב שמחובתן של כל הקבוצות למצוא את שיטת המשחק שתסייע להן לקבל את חווית המשחק שהכי לטעמן. לרוב זה אומר למצוא שיטה שמנסה לעשות משהו דומה בין כה וכה, וכמעט לכל קבוצה יש חוקי בית שבאים לעשות 'כוונון' כדי שהמערכת תעבוד לטובתן. בסופו של דבר, שיטת המשחק צריכה להיות כלי - ולא ספר קודש.

למשל, אני אשמח לבנות Feat חדש בשביל דמות בקמפיין הפיראטים שלי, וחפצי קסם חדשים אני מאלתר כל הזמן (כולל חפצי עתק, Artifacts, שסביבם סובב הקמפיין). אם אין את מה שאני מרגיש שצריך בספרים, אצור בעצמי. 

עוד דוגמה היא הקמפיין הקודם שלי, בו כולם שיחקו Drows בעיר אותה כתבתי. מאחר והגזעים הינם חלק חשוב משיטת מו"ד, היה חשוב לי שלשחקנים תהיה בחירה בנושא. בסופו של דבר כתבתי 4 גזעים שונים לאלפים אפלים, כל אחד מהם מייצג את אחד מארבעת הבתים הגדולים בעיר (ועוד כחמישה לשבטים יותר אזוטריים כמו חצאי שדים/שטנים, או תת-המעמד של האלפים האפלים המנוונים שמתפעלים את מערכת הביוב, וכולי).

לדעתי, כולם מבצעים שינויים כאלה ואחרים בשיטה, אפילו לא במודע, כדי להפוך את המשחק לשלהם וכדי שכולם יהנו יותר. אף משחק לא נכתב ספציפית בשבילנו, אז זה בלתי נמנע. להיות "נגד" זה אומר לאבד המון גמישות וחופש להביע את עולם התוכן שאתם/ן כותבים/ות באופן מכני שמעוגן בשיטה.

אוסיף ואומר שיש לטעמי לשקול שינויים ותוספות מכאניות בכובד ראש- לפעמים חוק מסויים (או היעדרו) נשקלו ברצינות רבה, ושינוי עלול להביא לחוויית משחק שונה, לטוב ולרע.

כשמוסיפים חוק או אופציה מכאנית למשחק, ישנן כמה פעולות בהן הייתי נוקט (יותר שאלות מכווינות):
  1. מדוע אני רוצה להוסיף את האופציה/ חוק הנ"ל? על איזה צורך הוא עונה?
  2. מה החוק אמור לעשות בפועל?
  3. האם הוא ישיג את מטרתו, בקבוצת המשחק הזו?
  4. האם ישנם כבר חוקים אחרים בשיטה שמטפלים בנושא, או בבעיה דומה? אם כן, כיצד?
  5. מה הגישה הנפוצה של השיטה למצבים דומים? האם כדאי לנקוט בגישה דומה?
  6. האם יש לחוק השלכות נוספות על המשחק מעבר למה שתיכננתי?
  7. האם החוק משיג את מטרתו באופן הפשוט ביותר האפשרי? עד כמה הוא אלגנטי?
  8. האם החוק יוצר הגבלות לא צפויות על סגנון המשחק או מפחית את יכולת קבלת ההחלטות של המנחה או השחקניות/ים?
  9. עד כמה החוק מאט את סבב המשחק הממוצע?
  10. האם ניתן לטפל במחסור/ בעיה גם ללא הוספת החוק?
  11.  מי חש בצורך? למה?
  12. בסופו של דבר, האם זה מרגיש לי נכון?


לאחר מכן, אני דוגל בפתיחות ותקשורת בין השחקניות/ים למנחה: אם אתם עומדים לבצע שינוי בחוקים או להוסיף דבר-מה, התייעצו איתם (אחרי הכל, זה אמור לשרת את כולם, לא?). מה יש להם לומר בנושא? מה הבעיות האפשריות שהם מעלים? אם החוק בא לתקן בעיה מסויימת, מהי והאם השחקנים שלכם חשים בה? ישנה סבירות רבה שהם חשים שמשהו חסר או מגביל אותם, אבל סבירות נמוכה שהם יוכלו לשים את האצבע במדויק על מה ולמה (אלא אם כן יש להם נסיון קודם בהנחיה), אז אני ממליץ להקשיב ולנסות לקרוא בין השורות, להסביר להם מדוע השינוי/חוק חשובים בעיניי, ואז לשקול שוב לפי תגובתם. מצד שני, לא להפוך את זה למעמד הטלת ספק וביקורת בכם/ן, המנחים/ות. יש לנהל את הדיון באופן ענייני וקולע, אולי לפני המשחק.

יום שני, 18 ביולי 2016

פיתוח הדמות (או - היומן הסודי שלי עם השחקנים)

נתתי לשחקנים שלי משימה. לא כזו מסובכת, אבל בכל זאת משימה. הזכרתי אותה בתחילת הרשומה הקודמת, אבל היום הבאתי אותה לשלב הביצוע ורציתי לחלוק את התובנות שלי ולהעלות אותן על הכתב. 

הבוקר פתחתי ארבעה מסמכים של גוגל דוקס עם אותה כותרת לכל אחד מהם - "פרק ראשון - And so it begins". הכוונה היא כמובן לפגישה הראשונה, אם תרצו - לפרק הראשון של העונה, ולשמו של הפרק. לכל אחד מהמסמכים צירפתי אחד מהשחקנים והעברתי אחר כבוד את הרשאות העריכה אליו. פרסמתי הודעה בערוץ היעודי בסלאק בזו הלשון:

חבר'ה, קיבלתם זימונים למייל לקבצי גוגל דוקס. 
הקבצים הללו ריקים - ובשבילכם! 
המטרה היא פשוטה, בסוף כל סשן (או בימים שאחריו) לכתוב שם משפט או שניים של תובנות, מסקנות או התפתחויות אישיות של הדמויות שלכם בתגובה למאוראות הסשן האחרון (או אלו שלפניו). 
דוגמה - _לוטננט דובונט כזה פוץ ששלח אותנו לפטרול מסוכן ולא הזיז את הישבן שלו. בהזדמנות הראשונה אני דופק לו אגרוף.  _ 
חוזר ואומר - מי שיכתוב שם בין הסשנים - ממתין לו צ'ופר בסשן הבא.
המסמכים חסויים בכוונה. יכול להיות שיהיה שם מידע שלא תרצו לחשוף לשחקנים האחרים...  

הרעיון העומד מאחורי הבקשה שלי היה פשוט. עידוד השחקנים שלי "לישון" על מאורעות הפגישה הקודמת, להפנים מה קרה שם, לכתוב תובנות במסמך ובכך להביא את הדמות שלהם למצב בו היא ו"לומדת" מפגישה לפגישה. ותוך כדי כך, כמובן, להציץ בתהליך הבנייה ולהביא את הדמויות הללו לכדי שיפור ומיצוי בהתאם לכיוונים אותם לוקחים השחקנים. חשוב לציין כי הקבצים הללו הם אישיים. כלומר, כולם יודעים שקיימים ארבעה קבצים, אבל רק לשחקן שמשחק את הדמות יש גישה אל הקובץ האישי שלו, כך שהוא יכול לרשום שם כל דבר העולה על רוחו בידיעה שרק אני חשוף למידע הזה, שעשוי להיות רגיש כלפי דמות אחרת.

הרעיון המקורי אינו שלי, כמובן. אני כולי תודה לגמדים אשר לא נחים וחופרים ללא הרף ופרסמו את הרשומה "יצירת דמות אמינה ועקבית" ממנה שאבתי את ההשראה למשימה הזו.

הופעתי לגלות את היצירתיות של השחקנים שלי. משחק התפקידים של כל אחת מהדמויות השתקף גם בקבצים שהתמלאו בתוך שעה קצרה (לא יודע אם הם אשכרה התלהבו מהמשימה או בגלל הצ'ופר שהבטחתי להם אם הם יעמדו בה...) מה שכן, זה נתן לי זווית ראייה אל תוך התהליך הפנימי של כל אחד ואחד מהשחקנים והשתתפות בפיתוח הדמות. כולי תקווה שהם יתמידו...

זהו להפעם,
ועד הפעם הבאה - הישארו פראיים!

יום ראשון, 17 ביולי 2016

And so it begins - המלחמה המוזרה הראשונה - עונה ראשונה, פרק ראשון.

זהו. התחלנו. הירייה שנשמעה ברחבי העולם נורתה והחיילים שועטים אל שדות הקטל. המלחמה המוזרה הראשונה התחילה ואנחנו איתה. 

כבר לפני הסשן לקח על עצמו אחד החברים את נושא "השאלה השבועית" ופרסם אותה בסלאק הקבוצתי שלנו. החבר'ה עוד לא ממש מתורגלים, ועל מנת לעודד את המשוב על השאלה הזו הודעתי להם:


"על מנת לעודד מענה לשאלה השבועית. ועל מנת לעודד פיתוח דמות פרסונלית. כל מי שיענה לשאלה השבועית שישלח עידו, או כל מי שיכתוב לי (ולעצמו) כמה שורות על איך הרגישה הדמות בעקבות מקרה מסויים אחר שקרה במהלך אחד הסשנים האחרונים - יזכה בצ׳ופר נוסף על הצ׳ופרים ההתחלתיים שלו. (רק צ׳ופר אחד, כלומר מי שיענה על שני הסעיפים יקבל רק צ׳ופר אחד)"

לדעתי זה יעזור לפיתוח הדמויות ולמחשבה מעבר על האירועים וכבר עכשיו זה מתחיל לתת את אותותיו...

פתחנו את הסשן ביצירת היחידה, זאת אחרי שבמהלך השבוע ומשהו שעברו מאז פגישת האפס החבר'ה עבדו על הדמויות הפרטניות שלהם, עבדנו על שאר הכיתה. אנחנו משחקים את המערכה הרשמית של העולם - Ghosts of Weird Wars Past, בו הקבוצה משחקת חיילים רגליים של צבא צרפת עם פרוץ הקרבות באוגוסט 1914. יש לנו ארבע שחקנים ששולטים למעשה במספר דב"שים, כך שגודלה של הקבוצה הוא 15 דמויות. ארבעה כוכבים ועוד 11 ניצבים (למי שתוהה - הרול פליי של הדב"שים עדיין נותר בידי המנחה, אבל התפעול של הדב"שים במהלך הקרבות עובר אחר כבוד לשחקנים. כי בסופו של יום, אני לא פה בשביל לשחק עם עצמי). אז נתתי לדב"שים שמות, כמה מילים בכללי על חלק המהדמויות, ובנינו כיתת רגלים. 


הפגישה התחילה עם קופסת קרטון מסתורית אשר הונחה על השולחן. כשהגיע אחרון השחקנים ותפס את מקומו סביב השולחן קמתי ואמרתי - "ברוכים הבאים לצבא צרפת של 1914" ופתחתי את הקופסה. בפנים היתה "מנת קרב" שהרכבתי ברוח המערכה - יין אדום, בשר מיובש ומומלח, סרדינים, קרקרים, חמאה, ריבה וגבינת רוקפור. את הרעיון שאבתי מפרק 13 של "על כתפי גמדים" (אוכל מסביב לשולחן). החבר'ה נדהמו. התמוגגו. היה סופר טעים!

המערכה התחילה, כך הוגדר לפי המערכה הכתובה, בהקפצה של הדיוויזיה מפאתי פריז אל הגבול הגרמני, בואכה הארדנים. ההקפצה היא בנסיעה ברכבת, וניצלתי את ההפוגה הזו למטרת היכרות עם הדמויות. כל אחד הציג את הדמות שלו, שלף קלף, ועל פי חוקי האינטרלודס (שעליהם אני אכתוב רשומה נפרדת בקרוב) סיפר משהו מעברה של הדמות שלו. 

כאשר התיישבתי להכין את ההרפתקאה הראשונה של המערכה הנוכחית, התבקשתי על ידי הכותבים ליצור משימה "אקראית" על מנת לפתוח את המערכה. עמדתי מול כמה וכמה טבלאות שפרטו כל מני אלמנטים שיבוא לידי ביטוי באותה משימה, אלמנטים כגון גודל הכוח העומד מול הקבוצה, סיוע מוקצה, אלמנטים מוזרים שיופיעו במשימה ועוד מספר דברים שעזרו לי ליצור את המסגרת למשימה. עכשיו, מסגרת למשימה זה דבר חשוב מאין כמותו, אבל... מה הלאה? כלומר, המשימה אינה "זחילת מבוך" קלאסית בה הקבוצה עוברת מחדר אל חדר ומטהרת את מבוך ממפלצות. הקבוצה עמדה להיכנס אל תוך יער עבות, הארדנים, במטרה לאתר יחידת חיילי אוייב ממחבואם ולהניסם הלאה. מדובר למעשה במעין שחזור של קרב הארדנים, אחד מהקרבות הראשונים של המלחמה. ולא היה לי מושג ירוק איך להביא את הקבוצה לידי ביטוי בקרב בו לוקחים חלק יחידות גדולות בהרבה. התייעצתי עם כמה וכמה אנשים, גם בפייסבוק וגם בגוגל+, גם בעברית וגם באנגלית, וקיבלתי רעיונות מצויינים, אבל המכניקה אותה אני מתכוון ליישם לא הייתה לי ברורה, שכן אותם רעיונות לא עלו בקנה אחד עם סלוגן ה-"כיף, מהיר ואכזרי" של עולמות פראיים. העבודה אותה הייתי צריך להשקיע על מנת להביא את הרעיונות לכדי ביטוי הייתה מעל ומעבר לזמן המועט שהצלחתי לפנות לטובת ההכנות.

יום אחד הכה בי הברק. המכניקה קיימת והייתה תמיד מול העיניים שלי. כבר השתמשתי בווריאציה שלה בעבר, ואפילו גם כתבתי עליה רשומה מפורטת. מדובר כמובן בחוקי המרדף. כמובן שהייתי צריך לבצע בהם קצת שינוי, שכן מרדף הוא לא פשיטה או משימת Seek And Destroy, אבל הבסיס למכניקה קיים, והוא פשוט וברוח השיטה. והיופי שאפשר לקחת את הבסיס הזה לכל שיטה אחרת ללא כל מאמץ או התאמות מיוחדות.

בגדול המכניקה עובדת על בסיס חוקי המרדפים. ראשית החלטתי שהקבוצה היא גם הרודפת וגם הנרדפת במין משחק כפול של חתול ועכבר. החזית המערבית של המלחמה בשלב הזה של המשחק הייתה עדיין מלחמה ניידת, בלי החפירות המפורסמות, והמשימה שאותה קיבלה הקבוצה היא משימת חיפוש והשמדה. שנית קבעתי כי, בניגוד למרדפים "רגילים" המרדף הזה יהיה מרדף ארוך, כלומר עשרה סיבובים של מרדף שבסופם, אם לא קרה מקרה אחר, הקבוצות יאבדו האחת את השנייה, והמשימה למעשה תסתיים ללא "הכרעה". הגלגול הקובע בעבור הסיבוב הוא גלגול ניווט או גלגול מעקב, כל אחד מהגלגולים יכול לשמש אותנו במקרה שכזה שכן הקבוצה מנסה לנווט בתוך היער אל מקום ידוע (או שלא) ובמקביל מנסה למצוא את היריב שמנסה לאתר אותם גם כן. זהות המגלגל היא מפקד הכוח, סמכות אותה הוא האציל לחייל אחר שהיה מיומן יותר במעקב. וכמובן שחיילים נוספים עזרו לו על פי המפורט בחוקים. לאחר הפליי טסט של ליל אמש פתחתי ערוץ יעודי בסלאק הקבוצתי ואנחנו מתדיינים לגבי המכניקה והתאמתה. מוספים, מורידים ומשנים אותה למשימות העתידיות, לכשהיא תהיה מוכנה - נשחרר אותה לציבור הרחב כמובן. 

ניצלתי את הפטרול הזה על מנת להכניס את הקבוצה שלי לבעתת הקרב, ואכן בסיבוב השני הם נפלו למארב של כוח אויב ואיבדו שלושה דב"שים במטח אש אחד. נכון שבסופו של דבר הם הצליחו במשימה, כלומר טיהרו את האזור עליו היו אמונים מכוחות אוייב, אבל הניצנים של המלחמה המוזרה נשתלו ומחזות משונים כבר החלו מופיעים בדמות כלבים נובחים עם קולות ספק אנושיים ועם כפות ידים אנושיות במקום טלפיים, שמועות על עצים טורפים ועוד.

בסופו של יום הסשן עבר מדהים. היה לנו כיף לא נורמאלי ונהננו מהעולם שנוצר סביבנו. 
בגלל שיחות שכאלה בבוקר שאחר סשן אני מנחה...


זהו לעכשיו, ועד הפעם הבאה - הישארו פראיים!